איך מפיגים את הבדידות שנכפית עלינו בימי הקורונה?

במהלך החודשים האחרונים, תקופת הבידוד החברתי והריחוק, הציפו חרדות רבות – לנו-  בני הגיל ה3 , חשש מהדבקה וחולי, החשש מחוסר מעש כמו גם תחושת חוסר בטחון ואובדן השליטה על החיים שלנו. הבידוד חיזק גם את תחושת הבדידות המאפיינת גם כך את בני גילינו ובטח ובטח עם אלו מביננו  שמתמודדים עם אובדנים מסוגים שונים, אובדן של בני זוג, ירידה בתפקוד ובבריאות וצמצום הפעילויות והמעגלים החברתיים.

לקראת הגל השני, האם לקבל מבקרים ולהתראות עם בני משפחה?

התשובה : בהחלט כן

רגע אחרי הגל הראשון, אנחנו מגיעים עם מסקנות לגל השני.

המסקנה הראשונה היא שהריחוק – עובד.

המסקנה השנייה היא – שהבדידות מסוכנת לא פחות מהקורונה.

ניתן למצוא נקודת איזון ולהתגבר על ריחוק, באמצעות הקפדה על הוראות. כלומר, הקפדה על מרחק שני מטרים, היגיינה וחבישת מסיכה. אז אם אתם בדילמה האם לאפשר למשפחה לבקר  אתכם, התשובה היא כן, בוודאות.

בעוד שבחודשים הראשונים לאירוע המגיפה, זכו חלק מבני קהילת הגיל ה3 לתמיכה רחבה של בני משפחה, שכנים ומכרים וכן אנשי צוות במסגרות הקהילתיות השונות, הרי שהעדר השגרה, התארכות האירועים והחשש מן הגל השני, שוחק ומצמצם את התמיכה באוכלוסיית הגיל שלנו מה שעלול להביא להתגברות המצוקות הנפשיות ואף לעורר תגובות פוסט-טראומטיות.

במהלך החודשים האחרונים חווינו בידוד חברתי, חרדות ופחדים ואיתם תחושת בדידות שהביאה לחלקינו ירידה במצב הרוח עד כדי דיכאון ומפה המדרון הוא חלקלק.

חשוב לזכור אוכלוסיות הגיל ה3 זקוקים למשאבי אנרגיה וחוסן נפשי כדי לצלוח את התקופה המורכבת, שבאה עלינו בעקבות הקורונה.

דווקא בגיל השלישי האינטראקציה החברתית והתמיכה הנפשית חשובה ובעלת משמעויות הישרדותיות ועל כן ישנה חשיבות גדולה בשימור הקשר הבין אישי, התמיכה הנפשית, המגע והחיבוק.

רק – חשוב! יש לשמור מכל משמר על הוראות משרד הבריאות לעניין היגיינה אישית ומסיכה (מלאה). איך עושים זאת? כיצד משמרים בריאות לצד ריחוק חברתי? כיצד שומרים על קשר עם כל ההנחיות?

הנה ההמלצות שלי:

? רכשו פרחים  – כשאתם מאפשרים למבקרים ובני משפחה לבקר , וודאו שאינם "מצוננים" או חשים חולשה / שפעת קלה – כן, זה בהחלט יכול להיות סימפטומים לקורונה… דאגו לשאול אותם ולברר  – וודאו שהם לא איבדו את חוש הריח.

? תקשורת עם חברים ועם הנכדים  – התחברו עם בני המשפחה דרך אמצעים טכנולוגים: צרו קשר עמם ועם הנכדים ואולי אף עם חברים וותיקים אשר בשל המצב כבר אינם מתראים.

המגע– רגע לפני החיבוק והמגע

  • (וותרו על הנשיקה!) ותאמו ציפיות שלא מתנשקים
  • חטאו ידיים – גם אתם וגם הם
  • וודאו כי אתם והם עם בגדים נקיים (ולא כאלה שהייתם עמם באזורים רוויי אדם).

? השיחה – שתפו אותם בחוויות החיים היומיומיות… התייעצו עמם, שכן ניסיונכם שווה הון – וזו גם דרך נפלאה לייצר תחושת שיתוף ומטרה.

? הסיפורים – שתפו בסיפורים וקיימו שגרת תקשורת מקרבת יומית באמצעים טכנולוגיים,  בביקורכם,  הכינו את המחשב או הנייד לצורך כך.

 ? התמיכה – בנוסף, אל תהססו לפנות לגורמים מקצועיים, פסיכולוג, יועץ, אין ספק שזו תקופה מאתגרת וצריך לשחרר את העומס הרגשי יחד עם עצות חכמים

השגרה –  ייצרו לעצמכם סדר יום קבוע, המותאם למצבים השונים:  פעילות / מפגשים / חוגים – גם באמצעים טכנולוגיים, והקפידו לקיים אותה.

שלכם, יוסי קפלן, מנכ"ל דיור מוגן לב גנים וגרונטולוג.

עוד מהבלוג שלנו

דילוג לתוכן