"אגיע כשאזדקן" – מה זה באמת להזדקן? מתוך: הרשימות לשנה הבאה

מאת: גפנית פרידמן  I 22.9.25 I 10:00

בשנה הבאה אגיע….. או זו שאחריה….
השבוע פגשתי שוב את מרים. זה לא היה המפגש הראשון שלנו – מרים הגיעה אלינו לראשונה לפני עשר שנים, בגיל 77. אז היא הסתובבה בבית, הכירה את הדיירים, ובסוף הסיור אמרה לי בחיוך: "זה נחמד מאוד, אבל זה לא בשבילי. אגיע כשאזדקן."

ובאמת, אחרי עשור, בגיל 87, מרים חזרה. הפעם היא באה מוכנה להצטרף, אמרה לי שהיא מרגישה שעכשיו זה הזמן הנכון. והיא עדיין אישה פעילה וחדוות חיים, שרק החליטה שהיא מוכנה לקהילה.

זה גרם לי לחשוב – מה זה באמת "להזדקן"? ומתי בעצם זה קורה?

"הזדקנות זה לא עניין רק של גיל, אלא גם תוצאה של בדידות".

מה זה באמת "להזדקן"?

השאלה הזו מעסיקה אותי הרבה. במשך השנים ראיתי אנשים בחוץ שבגיל 75 החלו להגביל את עצמם – פחות יציאות, פחות פעילויות חברתיות, "זה יותר מדי מאמץ". ולעומתם, ראיתי דיירים שהצטרפו אלינו בגיל 85 ופתאום פרחו, הפכו להיות יותר פעילים מאשר היו בעשור האחרון.

מחקרים מראים משהו מרתק: החברה והקהילה הן מהגורמים החשובים ביותר לשמירה על נפש צעירה וחיונית. כשאנחנו מקיפים את עצמנו באנשים, כשיש לנו עם מי לדבר, עם מי לחלוק רגשות ולשתף חוויות – המוח שלנו נשאר פעיל, הלב נשאר צעיר.

התגלית שהפתיעה אותי

לפני כמה שנים הבחנתי במשהו מעניין. יש אנשים שבוחרים להמשיך לחיות לבד, "עד שזה יהיה הכרחי", ויש כאלה שבוחרים לעשות שינוי כשהם עדיין מרגישים שהם יכולים ליהנות ממנו.

אני רואה את ההבדל כשאני פוגשת ידידים וותיקים. יש כאלה שנשארו בבתים הגדולים שלהם, מתמודדים עם הבדידות והשקט, ממתינים ל"יום הדין". ויש כאלה שעשו שינוי מתוך בחירה.

זה לא עניין של גיל כרונולוגי. זה עניין של גישה ושל זמן.

לב גנים, דיור מוגן עם פעילויות ומפגשים חברתיים 

התחלות חדשות כתרופת נעורים

יש משהו קסום בהתחלות חדשות בכל גיל. כשאנחנו מתחילים פרק חדש, המוח שלנו מתעורר. פתאום יש דברים חדשים ללמוד, אנשים חדשים להכיר, הרגלים חדשים לפתח.

רחל, שהצטרפה אלינו לפני שנתיים בגיל 74, אמרה לי השבוע: "אני מרגישה שהתחלתי לחיות מחדש. יש לי בית חדש, חברים חדשים, שגרה חדשה. אני קמה בבוקר עם התרגשות וחיוך".

זה לא סתם תחושה. מחקרים מראים שכאשר אנחנו נחשפים לגירויים חדשים, לאתגרים חברתיים חדשים, המוח שלנו מייצר קשרים חדשים. ויש לזה אפילו שם ברפואה:  נוירופלסטיות – היכולת של המוח להתחדש ולהתפתח גם בגיל מבוגר.

הקהילה כמאיץ חיוניות

אחד הדברים שהכי מרגשים אותי בלב גנים זה לראות איך אנשים נהיים צעירים יותר כאן. זה בזכות הקהילה.

כשיש לך מישהו לדבר איתו כל בוקר בקפה, כשיש מישהו שמחכה לדעת איך היה לך הטיול, כשיש אנשים שחולקים איתך בדיחה או שואלים לבריאותך – המערכת הרגשית נשארת בריאה וצעירה.

מתי זה הזמן הנכון להתחלה חדשה?

אז חזרה לשאלה של מרים – מתי זה הזמן הנכון? התשובה שלי: כל עוד אתם יכולים לבחור לשלוט ולנהל את חייכם – זה הזמן לעבור לדיור מוגן . אתם רוצים להיות אלה שמקבלים את ההחלטה ולא לתת לחיים להחליט בשבילכם!

זהו ההבדל בין לבחור שינוי לבין להיאלץ לחוות שינוי. כשבוחרים שינוי מתוך רצון – יש התרגשות, סקרנות, פתיחות לחדש. כשמחכים עד שנאלצים – השינוי הופך להיות פחות הרפתקה ויותר אתגר.

זה לא עניין של גיל או בריאות. זה עניין של גישה – להתבונן על השינוי כהזדמנות ולא כגזירת גורל.

העוצמה של "עדיין צעיר מדי"

המשפט "אני עדיין צעיר מדי לדיור מוגן" הוא למעשה המתנה הכי יפה שאתם יכולים לתת לעצמכם. זה אומר שאתם עדיין מרגישים צעירים, עדיין מחפשים אתגרים, עדיין נהנים מחוויות.
דיור מוגן הוא הבית החדש המושלם שלכם שמעניק לכם מרחב ליצירתיות, לחוויות חדשות ולחברה המעירה את הנפש.

אז למה לא לקחת את הנפש הצעירה ולהעניק לה מקום שמעריך אותה ונותן לה מקום להתבטא?

כשאנשים צעירים בנפשם מגיעים לדיור מוגן, הם לא רק נהנים ממנו – הם גם תורמים לו. הם מביאים אנרגיה, רעיונות חדשים, חיוניות. הם הופכים את הקהילה למקום שכולם רוצים להיות בו.

 המוטו שלנו: להישאר צעירים ביחד

אני רוצה לסיים עם המחשבה הזו:
הזדקנות זה לא עניין רק של גיל, אלא גם תוצאה של בדידות.
כשאנחנו מקיפים את עצמנו בקהילה, בחברים, בפעילויות משמעותיות – אנחנו נשארים צעירים.

מרים בגיל 87 החליטה שהיא מוכנה להתחלה חדשה. זה מעורר השראה. אני גם יודעת שאם היא הייתה מגיעה לפני 10 שנים, כשחשבה שהיא "עדיין צעירה מדי", היא הייתה יכולה לחיות כאן עשר שנים של התחלות קטנות וגדולות, עשר שנים של שמירה על החיות והסקרנות.

אז אני שואלת אתכם: אתם עדיין צעירים מדי לדיור מוגן? נפלא! זה בדיוק הזמן הכי טוב להתחיל לחשוב על זה❤️.

על הכותבת: 

גפנית, יועצת לאיכות חיים בלב גנים מזה 15 שנה בדיור מוגן משפחתי "לב גנים" בנתניה.
כששואלים את גפנית מה היא עושה, היא משיבה: "אני אוספת חיוכים, כשדיירים חדשים מצטרפים לקהילת לב גנים החיוך תמיד עולה על פניהם מחדש, ואין כמו לאסוף חיוכים מידי יום."

להכיר אותנו יותר – מוזמנים לפה: https://levganim.co.il/gallery/
לקבוע עם גפנית סיור וכוס ☕: 1-800-360-003 או 6576*, ואפשר גם במייל: gafni@levganim.com
ותמיד אפשר להשאיר פרטים ואחזור אליכם: https://levganim.co.il/contact-page/

נתראה בקרוב❤️שלכם, גפנית.